זכיתי להכיר את נעם כששירתתי ביממ באמל"ח. תמיד הוא היה שואל אותי מה שלום שמוליק
ואז הוא היה שואל לשלומי. הוא היה אדם של "אמור מעט ועשה הרבה", מהצד היה נראה שהוא כל הזמן בעשיה.
הוא היה מחכה בשקט ונחת עד שיעזרו לו בלי לעשות הרבה רעש. תמיד היה רגוע למרות שהיו הרבה מצבי לחץ
ביחידה הכל היה בנחת ונעם גם כשהיה לחץ בהקפצה וכד' הוא היה עושה את זה ברוגע ובנחמדות.
התמונות שעולות בראשי הן שהוא עם מדבר שיחות חולין עם בחד"א ושתמיד סביבו אנשים כי הוא היה אהוב.
אני זוכרת שהייתי באה לשבת עם החברה שלי החובשת במרפאה והוא היה יושב ולומד שם. בעיקר זכור לי
שהוא היה אדם שלו, רגוע, שקט, נחמד, מחייך ומתעניין.
אדם נחמד ונעים לאנשים. משתתפת בצערך, מהשמים תנוחמי. יהי זכרו ברוך.
( א. א.,סדירה ביחידה)
