שבוע שעבר זכיתי להשתתף בפעילות בג'נין עם החברים הגיבורים של נעם הי"ד.
התחלתי לקיים לעצמי הרגל לומר לפני כל יציאה לפעילות, פסוק ויהי נעם ה'.. בכוונה ובביטחון.
חשתי בטוח במשך כל השעות הסוערות שם.
כך היה גם בפעילות לפני מס' שבועות סמוך מאד לסמטא בה נעם הי"ד נהרג.
דמותו מלווה את ביטחוני בה' 'בעל מלחמות'.
*בשבוע שעבר סיימתי מסכת שנייה בדף יומי, מי אם לא נעם וגבורת התמדתו דחפוני להתחיל אף אני בזה.
לא ימוש מזכרוני, – עת ישבנו בהיערכות משותפת באדם בשבת לפני כשנתיים.
הזמן נמשך לאיטו. והנה נעם מוציא גמרא מהתיק ומתיישב בטבעיות ללמוד. ואני בלי טיפת יכולת ריכוז.
כמה הערכתי את זה, ועמדתי נפעם.
יהי הלימוד לעילוי נשמתו הטהורה.
ג. כמובן, כששואלים אותי (ולא רק ביממ..) מאיפה אני, מקידה, אה הכרת את נעם.. כולם מכירים את נעם.
( ה' א. ח. ,ניוד)
