מיזמי חקלאות

יום שני, ב' באלול ה'תשפ"ב

חנוכת פרגולות בנחל דרגה – שיחה לנוער הר חומה

נעם היה איש של תורה; דף יומי, תנ״ך עם הילדים, חברותא ועוד.
מקובל לחשוב שיש לימוד תורה וקיום מצוות וזה הקודש ויש את חיי החול. 'המבדיל בין קודש לחול'.
אבל בארץ ישראל לאנשים מיוחדים, יש יכולת להגיע למעלה עליונה יותר ולגלות את הקודש שבחול.
על דוד המלך נאמר 'עדינו העצני'.
מסבירים חז"ל שכשהיה דוד לומד תורה, מעדן עצמו כתולעת וכשהיה יוצא למלחמה היה מקשה עצמו כארז.
זה לא שהיה לדוד פיצול אישיות חלילה, אלה שהתורה עצמה שאותה למד ברכות, בגמישות (עם יכולת להשתנות ולעצב את האישיות על פיה) היא זאת שנתנה את העוצמה להקשות עצמו כארז במלחמה, להיות גיבור ולנצח.
נעם ז"ל יצא לעולם החול מתוך התורה והיא זאת שנתנה לו את הכוח והמצויינות לשמור על כושר גבוה, להלחם, לנצח, לנטוע, לצור ולעשות.
לעבד אדמת תרשים סלעית וקשה ולהוציא 'שמן מחלמיש'
('ויניקהו דבש מסלע ושמן מחלמיש צור'. דברים לב)
סיפרתי להם שנסענו בבוקר יום העצמאות לשיעור בעלי.
בדרך דיברנו על יום הזיכרון שחל יום קודם.
(אפרת, לך אני אומר שדיברתי איתו על מאמר של הרב עודד, שברק שלח בווטסאפ של הגברים.
המאמר מדבר על יום הזיכרון כארוע כללי, לאומי. היה לנו דיון על זה נעם התחבר לצד האישי), על מסירות נפש, מה זה 'הרוגי מלכות שאין כל בריאה יכולה לעמוד במחיצתם'.
בחזור נעם לקח אותי לטיול בכרם הזיתים שכ"כ אהב.
העניים שלו ברקו, האישיות קרנה!
הוא הכיר כל עץ, כל אבן.
הוא הראה לי את הפרגולות שבנה שם.
שתי פרגולות. אחת במעלה המטע ואחת חדשה במורד.
הוא הסתפק בנטיעת עצים שהניבו את הטוב והקדושה שבארץ הזאת, הוא רצה לשתף בזה גם אחרים שיבואו ויטיילו במטע המקסים עם נוף עוצר נשימה לבקעת הירדן.
לגלות עוד צד יפה בארץ הנפלאה שלנו.
לחבב אותה עוד ועוד.

ואתם, הנוער הנפלא של הר חומה, הלכתם בדרכו.
סיקלתם אבנים, סללתם שבילים, בניתם גם כן שתי פרגולות עם פינות ישיבה כדי שעוד ועוד אנשים יכירו אזור חדש, ואדי שהיה שכוח עד עכשיו וכמעט ולא טיילו בו.
אשריכם!
תמישכו ללכת בדרכי נעם ושנפגש בשמחות.

חיים יעקובי