אתה נמנה בעיניי, בשורה אחת, עם גיבורי ישראל עליהם גדלנו כנערים

אזכרה לנעם

נעם

שלוש שנים עברו מאותו יום קשה בו נפלת. אני נזכר בך הרבה. הזכרון האחרון שלי ממך קשה. מנסה לטפל בך בעודך שוכב פצוע למולי. מלווה אותך בדרכך האחרונה.

אני מנסה להדחיק את המחזות הללו מראשי. לתת להם לשקוע ולהישכח. רוצה להיזכר בטוב שבך.

אני זוכר,
איך הגעתי כפרמדיק צעיר לאחד האימונים הראשונים המשותפים איתך. איך התרשמתי מהצניעות שבך, איך זה היה לך ברור שבתרגיל הראשון שלי אני אנהל. ואתה, פרמדיק ותיק, ממלא כל הוראה שנתתי ללא טיפה של אגו וטופח לי על השכם בדברי חיזוק ובחיוך הכל כך אופייני לך.

אני זוכר,
איך עברתי לידך בבקרים בפלגה, ואתה כהרגלך, תמיד מחויך ושמח, וביקשתי ממך, בציניות, להתחיל להסתכל קצת על חצי הכוס הריקה. כי אי אפשר להיות כל הזמן מבסוטים, כי להתמרמר זה חלק מהיומיום ביחידה. ואתה, בצחוקך המתגלגל, מבטל את דבריי באלגנטיות וממשיך הלאה.

אני זוכר,
איך היית כל כך אמין והגון. לא מנסה לחפף לרגע. באת להתייעץ איתי אם לדעתי אפשר להחשיב בכשירות המבצעית הרפואית שלך משמרת מדא שעזבת כשעה וחצי לפני תום הזמן. ממש הפריע לך לסמן עליה "וי", בשל אובדן הזמן, אפילו שהסיבה לצאת מוקדם הייתה מוצדקת ביותר…היושרה הייתה חלק בלתי נפרד ממך.

אני זוכר איך בקבוצת הוואטסאפ של הפרמדיקים, כשלפעמים הרוחות היו סוערות, תמיד היית הגורם המאזן. חותר להרמוניה, להסכמות רחבות, או סתם מחליף נושא באלגנטיות. כדברי הלל הזקן בפרקי אבות, היית כאחד מתלמידיו של אהרן, אוהב שלום ורודף שלום.

אני זוכר,
איך לא ויתרת לעצמך לרגע.
לא נתת לגיל להוות לך מכשול. להפך, כמו יין, השתבחת עם השנים…
אני זוכר אותך רץ במעלה ההר, בין הראשונים, בריצה לזכר פסקל ז"ל, ואני מדדה מאחוריך ותוהה איך יש כל כך הרבה נחישות ואנרגיה אחרי כל שנות שירותך. הצבת לעצמך מטרה ולא עשית הנחות לרגע.

אני זוכר,
איך טיפלנו ביחד כחודש לפני נפילתך במפקדנו כשנפצע קשה בקרב. זוכר איך בכובד ראש תפקדת תחת לחץ ותחת אש. היית חדור מטרה להציל חיים. זה היה בעיניי מדהים, איך הפכת בין רגע, בעת הצורך, מאדם שליו וחייכן ללוחם אסרטיבי מלא נחישות ועוז. שלטת בניגודיות הזו בצורה מעוררת השראה.

למדתי שכדי לעשות טוב למישהו אחר, לפעמים מספיק לחייך או להציע לו קפה. גם אם הוא מנקה ש"רק" מנקה לי את המסדרון בעבודה. לנעם איש לא היה שקוף.

נעם יקר,
היית לוחם בכל רמ"ח איבריך.
בגילך המופלג היית בא כל בוקר בחיוך ובשמחה ומפרפר בעבודה כאחרון הצעירים.
למדתי ממך על דרך ארץ, על ציונות.
על מסירות אין קץ.
על צניעות וענווה.

היית ותמשיך להיות מודל לחיקוי בעבורנו.
אתה נמנה בעיניי, בשורה אחת, עם גיבורי ישראל עליהם גדלנו כנערים.
נמשיך להנחיל את המורשת שלך לדורות הבאים.
מי יתן והאור שלך ימשיך להאיר את דרכנו.
לעד תהיה בליבנו,
אוהב ומתגעגע,
חברך י. א.
על הקבר, אזכרת 3 שנים