אישיות קורנת ומשפיעה שאי אפשר לפספס ולא ניתן להתעלם

זכרונות מנעם –

אני פראמדיק צעיר, שנת 2011 או 2012.
משמרת בתחנה עם ראם נעימי
בדיקת ניידת.
אני פוגש בחור חסון עם חיוך מבוייש וכובש,
נטול פוזה לחלוטין.
״אהלן אני מצטרף אליכם הבוקר״ “אני פראמדיק במשטרה” או משהו בסגנון.
עובדים כל הבוקר, העברות מונשמים מהרצוג להדסה, קוצר נשימה קטן, תאונת דרכים אחת.
נעם בטבעיות זורם בצוות, משנן פרוטוקולים בין מקרים.
לא מדבר הרבה.
מצטנע במלוא מובן המילה.
בסוף המשמרת ראם מספר לי בדרך אגב שנעם פרמדיק בימ״מ.
אני לא מופתע. השקט שלו, המקצועיות. ״מתיישב״ לי בול.
והמידות, איי כמה שזה צובט בלב להיזכר.
סוג של מסל״ש מהלך (כמו שמרבים להגיד וממעטים לפגוש).

עוד כמה שבועות אחר כך, עוד משמרת , הפעם בנה״ז מקור חיים.
שמח לראות אותו שוב איתנו.
שוב מקרים שגרתיים של משמרת בוקר באט״ן מד״א ירושלים.
מרוב שגרה אני לא זוכר מקרים מיוחדים,
כן זוכר את הנוכחות שלו.
עדינות ועוצמה.

כשנעם נפל זה היכה בי כמו חבטה בחזה. הרגשתי מחנק.
כל המשפטים שמצטטים תמיד על הקב״ה שלוקח אליו את הטובים ביותר ופסוקים
של דודי ירד לגנו וכו׳ הסתחררו לי מול העניים והפכו לבליל אותיות.
אני כותב לראם מיד.
הייתכן? אולי טעות?
וראם עונה לי ״השבוע ישב איתי בתחנה ביום שלישי כשעשה משמרת״.
אני כותב לו שהלב שלי לא עומד בזה יותר והוא עונה
״גם שלי״.
״בא לי לשנות עבודה ולהיות מוכר בסופר״.

והלב…. מי רופא לשוברי לב.

אפרת יקרה,
הילדים החביבים.
ראשית שוב תודה על האירוח הפתאומי ביום בהיר.
כפי שאמרתי לך באותו יום,
אינני יודע מדוע אבל מאז שנעם עבר לעולם שכולו טוב והשאיר אותך אפרת (אין האיש מת אלא על אשתו וכו׳)
ואתכם הילדים בים של געגועים ושאלות שאין להם סוף –
לא עובר שבוע בלי שדמותו עולה מולי 3-4 פעמים.
באותו חיוך מבוייש, עצמה ועדינות.
יש כאלה עם אישיות קורנת ומשפיעה שאי אפשר לפספס ולא ניתן להתעלם.
והשפעתם הולכת ומקרינה גם חיים שלמים אחרי שהסתלקו.
לא צריך אירוע מיוחד ״תחת אש״ כדי לזכור אותו.
הוא, באישיותו ודרך הילוכו, הוא האירוע המיוחד.

בכל פעם כזו, כשדמותו עולה מולי, אני מנסה לקחת משהו מאותה עוצמה ומאותה העדינות ומהרושם שנותר בי ממנו.

שאלת באותו בוקר האם הימ״מ זה הדבר המיוחד שבגללו כל כך הרבה אנשים הושפעו ונדבקו באישיותו המיוחדת, אמרת שאת לא חושבת ושאת מנסה להבין מה כן.
עניתי שגם אני לא חושב.
הפוך.
בגלל אישיותו המיוחדת ובעיקר בגלל המידות האלה(שאני בטוח שלא הגיעו בלי עבודה קשה ויום יומית)
בנתיבים נסתרים של בורא עולם יש נשמות כלל ישראליות כאלה – שמשפיעים בנוכחותם רק טוב.
כפי שכתב לעצמו והיטבת להסביר, הכי טוב.
בגלל זה נדבקו בו, בגלל זה זכו בו גם בימ״מ(שהוא בפני עצמו תזקיק של מצויינות בכל מני תחומים) ובעם ישראל בלוחם מגן שכזה, חייל בצבאו של דוד המלך.

האמת היא שאני יכול לכתוב עוד הגיגים רבים שנשזרים לי בדמותו – אבל אולי די לעת עתה.

סיימנו את הקו מילואים אצלכם בגזרה באירוע קשה שבו מצאתי את עצמי שוב מטפל ומתרוצץ בין פצועים והרוגים,
ושוב פצעים ישנים נפתחים והתפילות עולות מהם לקב״ה שיאמר כבר לצרותינו די.
שיחיה מתים, ירפא לחולים ויביא מזור לגעגועים.

מקווה שעוד נשתמע בע״ה
נשמח מאוד לארח אתכם בקרית ארבע בכל הזדמנות מתי שרק תרצו.
על הדרך אם אתם מבקרים במקרה או ליותר מזה.
כל דבר שצריכים, שעולה על דעתך שאולי אוכל לעזור או להועיל – רק תגידי.

באהבה רבה
בשורות טובות.

ד"ר ח. ז..
מד"א
במילואים בגזרה של קידה.