בדרכי נעם רז

נֹעַם דְּרָכָיו

שיר לזיכרו של לוחם הימ"מ רנ"ג נעם רז ז"ל הי"ד
שלושים לנפילתו בקרב בצפון השומרון

נֹעַם דְּרָכָיו

עָדִין הוּא זֶה הָאִישׁ
וְעַז הוּא כַּנָּמֵר
לְכָל פִּרְסוּם אָדִישׁ
וְעַל סוֹדוֹ שׁוֹמֵר

גִּבּוֹר הוּא כַּאֲרִי
וְרַךְ הוּא כְּקָנֶה
מַתְמִיד מוּל אֶתְגָּרִים
אֶת מַטְּרוֹתָיו קוֹנֶה

הוּא בְּגוּפוֹ עוֹצֵר
אֶת פְּרָעוֹת הַפֶּרֶא
בְּעֵת צַר מִתְבַּצֵּר
הוּא עוֹמֵד בַּפֶּרֶץ

רוֹדֵף אוֹיְבֵי מָדוֹן
לֹא נָח עַד כָּלוֹתָם
יָדָיו מְלֻמָּדוֹת
לַחְסֹם גַּם שֶׁפֶךְ דָּם

עֵת שָׁב מִיּוֹם קְרָבוֹת
אֶל בַּיִת שַׁאֲנָן
מָסוּר הוּא כְּאָבוֹת
אֶזְרָח וְרַעֲנָן

הוּא מְחַבֵּק בְּחֹם
תּוֹמֵךְ וּמְפַנֵּק
מִמֶּנּוּ בִּטָּחוֹן
כֹּל יֶלֶד עוֹד יוֹנֵק

בָּנָיו שְׁתִילֵי זֵיתִים
וְלֵב בֵּיתוֹ – אִשְׁתּוֹ
אֶל מוּל חִיּוּךְ מֵיטִיב
צוֹהֶלֶת לוֹ בִּתּוֹ

חָלוּץ עוֹלֶה בָּהָר
לְאֶרֶץ בִּנְיָמִין
מָקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר
וּבוֹ הוּא מַאֲמִין

מוֹלֶדֶת מְיַשֵּׁב
מַפְרִיחַ הַשְּׁמָמָה
עַל קֹשִּׁי לֹא חוֹשֵׁב
נוֹתֵן לָהּ הַנְּשָׁמָה

בְּעוֹבְדוֹ בַּכֶּרֶם
שֶׁיְּמִינוֹ נָטְעָה
עוֹר פָּנָיו כַּקֶּרֶן
אַשְׁרֵי מִי שֶׁרָאָה!

תָּמִיד נָכוֹן לִבּוֹ
חִישׁ לִהְיוֹת לְעֵזֶר
לְכָל אֶתְגָּר יָבוֹא
בְּלִי לִשְׁאֹל לְאֵיזֶה

הַנְּתִינָה הַזּוֹ
לָהּ כָּל אָדָם מֻזְמָן
עָסוּק, אַךְ לַעֲזֹר
תָּמִיד יִמְצָא הוּא זְמַן

הוּא לֹא הוֹלֵךְ רָכִיל
לֹא מֵטִיל הוּא דֹּפִי
הַכְּלָל שֶׁהוּא מֵכִיל:
רַק לִרְאוֹת הַיֹּפִי

מַמְעִיט בְּדִבּוּרִים
לָרֹב הוּא לֹא יִנְאַם
כִּי רַק בַּמִּסְתָּרִים
שָׁם לַלּוֹחֵם יִנְעַם

פָּעִיל הוּא וְנִמְרָץ
עַל כֹּשֶׁר הוּא מַקְפִּיד
כִּצְבִי מָהִיר הוּא רָץ
מַקְּלִיל וְלֹא מַכְבִּיד

נָעִים לְסוֹבְבָיו
הֱיוֹת בְּחֶבְרָתוֹ
עִם עוֹד חִיּוּךְ שׁוֹבָב
שׁוֹזֵר אֶת שְׁנִינוּתוֹ

הוּא מְכַבֵּד הוֹרָיו
לוֹ הֵם צְנִיף תִּפְאֶרֶת
וְהוּא בַּעֲבוּרָם
נֵזֶר הָעֲטֶרֶת

חוֹלֵם הוּא שֶׁיַּכְנִיס
אֶת סֵפֶר הַתּוֹרָה
חוֹסֵךְ אַט אַט בַּכִּיס
אֶת קֹדֶשׁ הַתְּמוּרָה

וָתִיקִין מִתְפַּלֵּל
עִם שֶׁמֶשׁ הוּא הוֹמֶה
שָׁר מִזְמוֹרֵי הַלֵּל
לָרוּחַ הוּא צָמֵא

קוֹבֵעַ הוּא עִתִּים
וְאֵין לוֹ זְמַן אָבוּד
מַסְפִּיק כִּלְהָטִים
אֶת כָּל הַמֻּרְכָּבוּת

כִּי מָה יָקָר עֶרְכּוֹ
הוּא רַב תְּחוּמֵי מֻכְשָׁר
שָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ
שָׁלֵם הוּא וְיָשָׁר

שְׁמוֹ טוֹב מִשֶּׁמֶן טוֹב
בּוֹ לֹא דָּבַק רְבָב
הוּא חַי אֲמִתָּתוֹ
נָקִי וּבַר לֵבָב

נִדְמֶה עַתָּה כֻּלָּם
בְּהַחְצָנָה פָּשְׁעוּ
אַךְ בּוֹ עוֹד מְגֻלָּם
הָאֹשֶׁר הַפָּשׁוּט

לֶכֶת הוּא מַצְנִיעַ
נֵרוֹ – אֵשׁ עֲקֵדָה
לִדְמוּתוֹ נַצְדִּיעַ
עַל קְצָת שֶׁרַק נֵדַע

עָדִין הָיָה הָאִישׁ
וּלְלֶכְתּוֹ אֵין נֹחַם
אַךְ נֶצַח הוּא יַמְחִישׁ
אֶת רָז חַיֵּי הַנֹּעַם