לפני כמה חודשים חדר כושר,עד אז לא דיברנו יותר מדי אולי כמה מילים בבית כנסת,נעם עם החיוך הגדול והענווה האינסופית התחיל את השיחה ומהר מאוד הוא כבר הציעה עזרה במציאת יחידה בקידה והגענו לדבר על השיטה החינוכית של מצפה ,היה לו חשוב לשמוע מבוגר מה אני חושב ממרחק הזמן,מדהים לראות איך הוא בוטח בבן שלו רק דואג שיהיה בדרך הנכונה
באירוע אני פורק מהרכב הולך ישר למוקד ורואה את נעם מבקש ממני לעזור לו להעמיס את הציוד של הפצועים ,הוא לא רק יציל חיים הוא ישאר אחרון על הקרקע לדאוג עד אחרון הפרטים הקטנים .
לפני כמה שבועות נכנס לבית כנסת תחנה מרכזית רק להניח תפילין נעם כבר יושב ולומד תורה, המחשבה שעוברת היא כפולה איזה פשטות לאדם בותק שלו ביחידה כזאת לנסוע באוטובוס ומתי הוא הספיק להתפלל שהוא כבר יושב ולומד
ביום רביעי עם נעם בחוליה גם בגיל 47 מגיע לתרגל בלילה ארוך, משחק את המשחק עד הסוף ,בשיא אנחנו מתמקמים כתף אל כתף שמים את הכוונת על המחבל .הוא מוריד את הקסדה מוצא את הזווית הכי מדויקת.. "אש", "איזה מזל שיש איתי כזה מקצוען כי במרחק הזה לא יודע אם בסיטואציה אמיתית הייתי רוצה את כול האחריות עלי".
נעם, פשטות ,ענווה, עז ומקצועיות
לא אשכח אותך לעולם
בדור הישן אין התלבטויות, אין חולשה, אין בלבול, נעם זה הדור הישן בריאות נפשית,שמחת חיים עם חיוך ענק,
גם בגיל 47 לבוא לתרגיל ולקחת הכי ברצינות,אהבת האדם,המבט בגובה העיניים, ללכת עם ציצית מתחת למדים,
לקום מוקדם להתפלל אחרי תרגיל שנגמר לפנות בוקר,ללכת עם הכובע המיושן והטוב ולא מותג לחימה,
להיות מקצוען ברמה הכי גבוהה.
להיות קלישאה מהלכת אבל עד הסוף.
עדינו העצני נעם רז
