היתה לי הזכות להכיר ולהוקיר את אביכם נעם
בשנות התיכון ,היינו יחד שש שנים בכיתה , אחכ באותו חדר בפנימיה ובאותה דבוקת חברים בישיבת נחלים היינו חברים בלב ובנפש.
נעם היה אציל נפש ,כבר בהיתנו צעירים היה נעם רמה מעל כולם במידות ובחברות,באופן אישי היה לי נעם לעוגן .
בעולם ללא מסכים היינו מטיילים ומדברים שיחות עומק אל תוך הלילה,יחד היינו משתובבים ,כן כן נעם ידע
אבל ממש ידע להיות שובב בטעם ובמתיקות.אני זוכר בכיתה יא שנעם וחבר נוסף שלנו הבריזו מהשיעור טיול במושב
בלי להגיד לנו אז יצאנו אחריהם ובמחשבה לעקוב אחריהם ולראות מה הם זוממים בלעידנו ,ללא ידיעתנו נעם ראה אותו
ופשוט הוביל אותנו לביצה טובענית אליה נכנסנו בלי לשים לב,רק אז נתגלה נעם והחבר הנוסף אך רק שהתחיל להיות מסוכן חילצו אותנו..
נשארנו יחפים טבעו הנעליים,וכל כך צחקנו על זה מעשה קונדס של חברות במיטבה.
יחד היינו כל יום חמישי בלילה של שבת ישיבה והיו הרבה.. היינו יוצאים בלילות ומחפשים מקמות גבוהים
ומסוכנים לטפס עליהם ומתגנבים בלילה למיטות בלי שיראו
יחד היינו לומדים.. נעם היה תלמיד מצוין ואני הייתי פחות,בלשן המעטה במיוחד במתמטיקה וגמרא,
נעם החליט שהוא מלמד אותי ויהי מה,כל כך שמחתי על עצם המחשבה שלו ,חבר וגבר אמיתי.
יחד יצאנו לשבוע ישיבה בשבי חברון ועל הדרך
יצאנו לטיול בלתי נשכח בוודי קלט,בכל לא ידענו שזה מסוכן אז
שבי חברון של אז מי שלא קם בבוקר,לא יכל להגיע לבית המדרש ,ולאחר שלא קמנו נעם אמר שאין בעיה
הוא יודע את הדרך ואנחנו הולכים ללמוד וכך היה.
נעם היה חבר של טוב של אש קודש גילמור בן כיתתנו שנרצח והישוב אש קודש שלידכם על שמו ,
היתה תקופה שהם היו מתאמנים יחד במתח ובטאיצ'י .היתה לו אפילו חליפת אימונים לבנה איתה היה מתאמן.
נעם ממש אבל ממש לא אהב את המשקפיים שלו וחיפש דרכים מוזרות להפטר מהם אחת מהן היתה לשבת
עות בכיתה עם עין אחת פתוחה ויד על העין השניה ,הוא האמין שכך יוריד את המספר,צחקנו איתו ועליו ,
אבל זה ענין אותו הוא המשיך בשלו..
היה בעל עין טובה ולב טוב אוהב את הבריות ואהוב על ידם. היה יודע להרים את המבט ומאוד אהב את לימוד התורה.
צר המצע מהשתרע ולמרות שעברו כמעט 30 שנה,בהם לא שמרנו על קשר, אך ההודעה המרה הציפה אותי
בזכרונות סיפורים חווית וגעגועים לנעם,שכל כך נכנס לליבי וכל כך השפיע עלי כבר אז ,אבל כנראה שביתר שאת גם היום.
לכבוד רב היה להיות חבר כל כך קרוב לדמות המיוחדת של נעם בשנים ההם. בשבעה ראיתי את הילדים הגדולים
הם כל כך דומים לנעם, אותו חיתוך דיבור מה יש לומר.
צר לי צר לי עד עמקי נשמתי.
מאז שנפל בכל מקום שאני פוגש עשרות בני נער מתוקף תפקידי אני מדבר על נעם ,נעם החבר הטוב מפעם
רן שם טוב מחספין
