מטע הזיתים

המטע של נעם 

הימים ימי הסכמי אוסלו  

ונעם מחליט לחזק את הקשר לארץ.  

הוא מצטרף עם משפחתו הצעירה לישוב קידה ,שרק הוקם בהרי בנימין.  

ובמקביל ,מבקש ומקבל מהחטיבה להתיישבות אדמות לחקלאות.  

נעם קיבל 80 דונם מצפון לקידה. שם תכנן לטעת גפן ליין.
אדמות משובחות חשב, יניבו יין משובח.
כשהטרקטורים עלו להכשיר את הקרקע, התבונן בהם נעם והבין שעם הלו"ז העמוס שלו בימ"מ ,הוא לא יצליח לעבד גפן.

נעם החליט להתרכז בחלקה השניה שקיבל מזרחית לקידה בשיפולי ההר הנופל לכיוון הבקעה, שם החליט לטעת זית. הזית עץ חזק, חשב. גם אם לא אטפל בו יום יום, הוא יגדל לתפארת. אך השטח מלא אתגרים- הר טרשים. קרקע סלעית ומעט אדמה. הרוחות החזקות במקום סוחפות את האדמה המועטה. ועד שהשורשים משתרשים בקרקע הסלעית ומעט פריחה מצליחה לצאת, גם היא  נסחפת עם הרוח. ואם אין פריחה- אין פרי…  

השטח המאתגר לא הרתיע את נעם- רק דירבן.

במשך שנים, במעט הזמן ,האמצעים והעזרה שהיתה לו ,פיתח נעם את המטע אט אט.  

לבד, ביד – עם הטוריה, נטע נעם למעלה מ- 1200 עצי זית וטיפל בהם בכל שעה פנויה שהיתה לו. בבית צחקו עליו – "עד שאתה בבית אתה או במטע או במיטה" ובמיטה הוא לא היה הרבה.. כל כך שמח להיות במטע. 

עצי הזית במטע קטנים ומעט פרי מניבים. אך השמן שמופק מהם – משובח במיוחד! 

מהשמן מהמסיק הראשון ועד היום ,בדיקות המעבדה מצביעות שזהו שמן זית כתית מעולה במיוחד- מידת החמיצות בו היא 0.2-0.28% בלבד! 

ככה זה- מרגישים את הזיעה של נעם בשמן… מי שנותן אהבה  לארץ היא מחזירה לו אהבה.  

את המטע נטע נעם, לא רק מאהבתו לאדמה, לארץ, לחקלאות, לשורשים.  
נעם, שהיה דור שלישי לשואה, ראה בהפרחת האדמה והארץ חלק חשוב בתקומת עם ישראל במדינתו, בארצו.  
כך שימח את הסבתות שלו שורדות השואה ולסבים שכבר נפטרו, בנה נעם פינת זיכרון במטע ועל שלט ההקדשה ( בצורת העץ של גולני..)  בחר לכתוב את הפסוק מישעיהו ס"ה: "כימי העץ ימי עמי" המשווה את ההיסטוריה של העם לעץ גם בתאים המתים בשניהם – כשם שהתאים המתים בעץ הם הזוקפים את קומתו ונותנים לו כח, כך המתים שלנו בעם זוקפים את קומת העם ומזכירים לו מהי דרכינו.  

ומה קורה במטע כיום, לאחר שנעם נהרג:  

כיום מגיעות קבוצות רבות למטע- לשמוע על נעם ,להתחבר לערכיו 

ולהמשיך דרכו- בהתנדבות חקלאית במטע ובהשתתפות באירועים המתקיימים בו במהלך השנה.  

המטע שוקק חיים. מוזמנים.