כרמים / אלישבע רז

לְזִכְרוֹ הַיָּקָר עַד מְאֹד שֶׁל נֹעַם רָז הי"ד

כרמים / אלישבע רז

בַּעֲלוֹתוֹ שֶׁל הַשַּׁחַר
קַרְנֵי אוֹר הִפְצִיעוּ
רִקְּדוּ הֵם בְּצֵל הַכְּרָמִים.
וּלְאֹרֶךְ הַדֶּרֶךְ
זְקוּפֵי הַקּוֹמָה
צָעֲדוּ. כְּמוֹ הָיוּ בַּחַיִּים.

וּלְרֶגַע קָצָר
אֶחָד הִסְתּוֹבֵב
חִיּוּךְ מְבֻיָּשׁ עַל פָּנָיו.
הוּא הִבִּיט בַּגְּפָנִים
בְּשׂוֹרָה שֶׁל לִבְלוּב
וְרָאִיתִי. רַכּוֹת הֵן עֵינָיו.

יָדָיו חֲזָקוֹת
טִפְּלוּ בְּעֶדְנָה
בְּחֶסֶד לִטְּפוּ מַכְאוֹבִים.
רַגְלָיו, הֵן דִּלְּגוּ
מֵעַל כָּל מִכְשׁוֹל
כִּי רוּחוֹ כֹּה נִשְּׂאָה לִגְבָהִים.

כְּמַלְכוּת בֵּית דָּוִד
כָּךְ נַפְשׁוֹ עֲנָוָה
אַךְ עַזָּה גְּבוּרָתוֹ כַּאֲרִי
וּבְּבוֹא יוֹם קְרָבוֹת
וּקְדוֹשָׁה שֶׁל שַׁבָּת
עָלָה, נֶעֱקַד יְחִידִי

וּמֵאָז, נִסְלְלוּ בִּי דְּרָכָיו,
עַל לִבִּי חֲקוּקוֹת
כְּאַבְנֵי הַשֹּׁהַם.
עַד יָבוֹא הַגּוֹאֵל
עַד יָשׁוּב אֶל חֵיקֵינוּ
מִיּוֹם שֶׁנִּפְרַדְנוּ מִנֹּעַם.